כשדברים קורים לפעמים זורקים
לפינה חשוכה לא חשוב מה.
זה עובר בפנים כואב
קמים נאחזים ושוב נזרקים
לפינה חשוכה לא חשוב מה.
מה שואלים עיניים רואים
משהו ממלמלים סיגריה מדליקים
מאירים את הפינה זרם של עצב נגלה
ואיפה אני לבד
בפינה חשוכה לא חשוב מה,
נזרק ושוב פעם קם נשמעת צעקה
לא אני לא לבד, עצוב, כולם כך
מאה ידיים אוחזות אולי מיליון אולי מיליארד
כשדברים קורים לפעמים זורקים
לפינה חשוכה לא חשוב מה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה