שירים 1986-1994 (תקופת החושך)

1986 הייתה השנה בה החל נתן את כתיבתו המקצועית כששירו הראשון " דברים עפים " שנעשה בשנה המוזכרת והיוותה בסיס להמשך כתיבתו.

באותה שנה, 1986, התחבטתי בשאלה אייך, איך ארצה ואיך אוכל לזכור את התקופה הזו שלא תלך לה לאיבוד, כלומר איך אוכל ואיך אשמר את התקופה הזו של כמו בערך תקופה בת 7, 8 שנים.

האפשרות הראשונה שעולה היא שימור- זיכרון על ידי תמונות או צילום ווידאו. התשובה של נתן שאם היה מצטלם לתמונות מצלמה לאיזה כמה פוזות של פוטו הרי שהתמונות הללו בעתיד לא יאמרו כלום, לא הרבה, ובוודאי לא יהיה בהם רוח. הם לא יזכירו רגשות, דמיון, מצב רוח וזה יראה כלומר התמונות, כמשהו דומם.

האפשרות השנייה שעלתה והיא גם היותר מאתגרת היא אוסף של שירים שיכתבו במשך אותה תקופה של אותם 7, 8 שנים.

בנוסף ביקש נתן להעלות תאוריי רגשות מוצפים כשהוא ביקש להגיע למצב שהשירים יתארו בפני עצמם את המצב שהיה נכון באותם זמנים וזה מצב החושך והריק.


יום שלישי, 18 בפברואר 2014

במקומות רחוקים

9
כמה שתחפש במקומות הרחוקים ביותר
אותו קרן שמש טל מכסה
כמה תשוט עוד תלך
מקומות סגורים בגדר.
מכוסים שמיים רקיע, -
המים נטולי צבע חודר
פנייך נראות מכסות את הלב
מבקש אותך קרוב ואין צורך שאלך
בכל אותם המקומות רחוקים
אראה את הטבע זורם
ככל שאשוט או אלך רק רגלי תכאבנה יותר
לא רוצה לומר לי לא
לא רוצה לומר לי כן
כך ראיתי ואיני פה.
אהבות, לב נודד -
מוצא לי מזח שבו אוכל לראות
גם המים הכי עמוקים גם היונה
אין סוף לרקיעים, אין גם התחלה.

צילום הטבע גבולות פרוסים במישור
הבזק מצלמה ניתז על הדרך הזאת
יש בלגאן ואנשים יש את הצחוק
יש גם רחוק וחדר עזוב לי מפה,
היא תבוא לכאן עם חלוק תחשוף את גופה
תחשוף לי גוף אישה קטנה צוחקת
לתוך פנייך שמראות הנשמה
מבקש אותך קרוב לא רוצה ללכת
לא רוצה לומר לי לא
לא רוצה לומר לי כן
כך ראיתי -
דרכים עוברים בכל מקום שבו עוד לא קרה
אפשר ויש
אוניות עוגנות לרגע ופונות לדרכן
אם גוף דמותי לא נראה שם הרי היא מפליגה
בדמות אשה שלא יכולתי לאחוז בה
בכל אותם מקומות רחוקים, אראה את הטבע זורם
ככל שאשוט או אלך רק רגליי תכאבנה יותר
לא רוצה לומר לי לא
לא רוצה לומר לי כן
כך ראיתי ואיני פה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה