שירים 1986-1994 (תקופת החושך)

1986 הייתה השנה בה החל נתן את כתיבתו המקצועית כששירו הראשון " דברים עפים " שנעשה בשנה המוזכרת והיוותה בסיס להמשך כתיבתו.

באותה שנה, 1986, התחבטתי בשאלה אייך, איך ארצה ואיך אוכל לזכור את התקופה הזו שלא תלך לה לאיבוד, כלומר איך אוכל ואיך אשמר את התקופה הזו של כמו בערך תקופה בת 7, 8 שנים.

האפשרות הראשונה שעולה היא שימור- זיכרון על ידי תמונות או צילום ווידאו. התשובה של נתן שאם היה מצטלם לתמונות מצלמה לאיזה כמה פוזות של פוטו הרי שהתמונות הללו בעתיד לא יאמרו כלום, לא הרבה, ובוודאי לא יהיה בהם רוח. הם לא יזכירו רגשות, דמיון, מצב רוח וזה יראה כלומר התמונות, כמשהו דומם.

האפשרות השנייה שעלתה והיא גם היותר מאתגרת היא אוסף של שירים שיכתבו במשך אותה תקופה של אותם 7, 8 שנים.

בנוסף ביקש נתן להעלות תאוריי רגשות מוצפים כשהוא ביקש להגיע למצב שהשירים יתארו בפני עצמם את המצב שהיה נכון באותם זמנים וזה מצב החושך והריק.


יום שלישי, 12 באוגוסט 2014

שיבולים ברוח

23
פעם אחת לרצות
לראות שיבולים ברוח, לרצות –
לראות לבלובי זכרונות נושנים –
אני שנוי אם יהיה ולא הבנתי היכן הם.
ואולי זו טעות, לרצות
ביום שכזה לראות קרני אור לבנים
ואש בענן שתבהיר.
ימים כטבעם עוברים
יוצרים לי רגעים זכורים
הנותנים לחייך לשחק
בשדה חיטה לצפות באין
שלא נגלה, מוסתר, הדממה.
פעם אחת לרצות,
לראות, לצפות,
אם רע לי או טוב
אם נטבעו אני שנוי
בתהוי, שמוסתר, הפיצול.
ואמשיך כשיכור לחכות עם השעות
להשקיט בשאלות לצחוק
לשמור את היום או חלום
עד שאפוח פתאום.
לפעמים לב מתרוקן
לא מרע כי מאין
מצוברח ברוח עד מתי אשוח
ולא ידעתי כלל, היכן הם עכשיו.
פעם אחת לרצות
שיבולים חיים ברוח, לראות
את לבלובי האבן, השקט
אם רע או טוב, הסוף
מתאהב מחייך לא מוותר
רגעיי אושר בחצר
בכל מקום בו תישוב הרוח אחכה
יום כטבעו חולף
שיבול ברוח גודל
רק אחת לרצות
קרניי אור לבנים לראות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה